השיפוצניקים 

המופע נפתח בבורי בורי דייג שבעברו היה 'מלך הדייגים' ולאחרונה פחות מצליח. בסצנה משעשעת של חוסר הצלחה מתמשך הוא מאשים את הדייגים הצעירים, את הזיהום, את הדגים עצמם ,בקיצור את כולם...לא מבין שעליו להתחזק באמונה ולהתפלל ובמקום זה הוא רק מתאמץ יותר לעבוד, וזה לא ממש עוזר... ובנוסף הוא נגוע במידות לא טובות קנאה חוסר יושר עצבנות וכו'

בורי המאוכזב נצפה בסצנות משעשעות: תולעת הפתיון שמטיילת לו על בגדיו....

הוא מנסה למכור לקונה תמים לא רק דג אלא גם כרטיס מועדון וחברות באיגוד ושלל דברים שאינם כלל דגים...בעוד שברשותו רק דגיג קטן שהצליח לדוג בקושי... והכל מסתכם במחיר מפולפל. בסופו של דבר הקונה עוזב בכעס ובדיוק אז בורי מוצא דג מושלם (אחרי שעשה קפיצת ראש למים עם שנורקל וסנפירים..) אבל הקונה כבר הלך ובורי מיואש.

כשרואה מרחוק שיפוצניק -בשם אדון פטישי-  מתקרב לאגם,​ הוא ממהר לרוץ למכור לו את הדג הטרי, אך מתברר שהלה לא הגיע למטרה זו אלא מחכה למעבורת לעבור לצד השני של האגם. בין השניים מתפתחת שיחה, בורי מאשים אותו שהוא הרס את האגם והרג את הדגים, אך השיפוצניק מסיבר שהוא עובד בשיטה אחרת מאד נקייה ומסודרת. במהלך השיחה מתוודע בורי להסתכלות אחרת על העולם. של אמונה והשתדלות בלי רדיפה אחרי עוד שעות עבודה, ושל שמירה על הסביבה ועל הנקיון. מתוך בושה והרגל לשקר בורי מספר לשיפוצניק שהדייג זה מכרה זהב שבו עושים הרבה כסף ובקלות.

השיפוצניק שומר את הדברים ומחליט שאם נדרשת השתדלות מועטה עדיף לו להיות דייג. והוא עושה הסבת מקצוע ומצליח מאד. בורי שרואה זאת גם כועס וגם מקנא ולכן איכשהו משכנע את פטישי שהדגים שתפס הם בעצם ציפורים וגם על הדרך מעביר את השלל לדלי שלו ולכן פטישי מחליט לחזור לשיפוצים.

בינתיים תוך כדי דיג פרוע והשתוללות עם החכה בורי בלי משים מפיל זקן תמים וחביב מתוך הסירה למים ואחר כך פשוט דג אותו בחכה שלו...(זו בובת פיתום עם טכניקה של 'דיבור מהבטן') פישל הנ"ל מבוגר מאד עם נסיון חיים, מספר לו את סיפור חייו כיצד למרות הפרעות הנסיונות ואיבוד כל כספו הוא לא איבד את האמונה ושמחת החיים.... ופותח קצת לבורי את העינים לגבי המידות שלו ואמונה ובורי מתחיל סופסוף להאמין ולרצות להשתנות, אבל אז נוחתת צרה חדשה ובעצם הנסיון הראשון שלו- כאשר מגיע פקח מטעם המשרד לאיכות הסביבה וסוגר את שטח האגם לדיג בשל הזיהום שהחמיר.

בורי כועס על הפקח, אך הזקן החביב מסביר לו שהצדק עם הפקח, וממד אותו פרק בהלכות קיימות סביבה מתוך מקורות חזל. "ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך"

אך בסופו של דבר בורי נשאר ללא פרנסה...כשפטישי  טוב הלב שומע זאת הוא מציע לו להצטרף  אליו לשיפוצים- כי הוא בדיוק משפץ בית .

בתחילה בורי מתנהג כהרגלו, מאחר לעבודה, עסוק באוכל, מנסה לתחמן...ולא מתאמץ... ועובד באופן מפוזר ומלוכלך. אבל כשפטישי נותן לו מוסר בצורה חביבה בהדגמה של עולם השיפוצים כנשל למידות...בורי רוצה להיות כמוהו ופטישי נותן לו את המפתח- אם את ה רוצה לדעת אם בן אדם הוא בעל מידות טובות בדוק את סביבתו ..אם נקייה (ר' חיים מוולוז'ין) בורי מבין והשינוי האמיתי קורה,

בורי מתמלא מרץ ורוצה לעבוד ,מכיוון שכבר מאוחר פטישי נותן לו רק עבודה של איסוף האשפה שנוצרה מהבנייה משבירת הקיר ומסביר לו עד כמה זה חשוב לנקות את הלכלוך...בורי אוסף את האשפה ביסודיות ואפילו חופר קצת מסביב ומשקיע....ובזכות זה  הוא מוצא שם את אוצרו  האבוד של פישל! הוא עומד בנסיון ולא לוקח את הכסף לעצמו...אבל אז פישל מפתיע אותו שאינו זקוק לכל כך הרבה כסף ומתחלקים שווה בשווה: הוא ,פטישי, ובורי.

שיר סיום על אמונה ובטחון,  ומידות טובות.